הנביא החברתי

כשהרב בני לאו כתב את ספרו "ירמיהו" הוא עשה את זה לכאורה כדי להנגיש את מגילת הנבואות התנ"כית הזו שלרוב הישראלים בימינו שדוברי עברית עכשווית נראית סתומה. אבל בסאב-טקסט הוא עשה את זה כדי לדון דרך עיסוק בספר תנכ"י בסוגיה אקטואלית מאוד, הנוגעת בשאלת קיומה של מדינת ישראל בעוד חמישים או כמה שנים, לאור המדיניות המתמשכת שלה (התנחלויות, זכות השיבה, שאלת מיהו יהודי וכו').

עכשיו הוא חוזר בספר המשך כביכול, שעוסק בעוד נביא ששפתו קשה ולא מובנת – ישעיהו (חדש ב"ידיעות ספרים"). אבל גם במקרה הזה יש סאב-טקסט עמוק ונוקב. אלא שבעוד שהנביא ירמיהו נחשב כדחוי בקרב הציונים, משום שנבואותיו היו נבואות חורבן בעיקר, ישעיהו נחשב כנביא פייבוריט על הוגי הציונות, משום שנבואותיו נחשבות כנבואות נחמה, אפוקליפסה ואסכטולוגיה. כלומר, נבואות ישעיהו עוסקות בתחיה, התחדשות וגאולה, התגשמות הציונות בעבודתו של היהודי החדש, דבר שתואם את האתוס הציוני. אבל הציונים נוהגים להתעלם מהחלק הראשון של ישעיהו שכולו זעם וחורבן, והתראה מפני עוורון ההנהגה.

ישעיהו רועם על היהירות של מנהיגי העם שנוטים להתעלם מהבעיות האמיתיות שנחשבות בעיניהם כקטנות אבל בהזנחה הזאת הופכים אותן לגדולות. הוא מצביע על הפערים הגדולים בין המעמד השליט והעם הפשוט, על ההוללות והשחיתות של העשירים בעוד העניים משוועים ללחם ובאופן כללי על העוולות החברתיות שהולכות לאיבוד אי שם באווירה הרווחת, שהיא למעשה אשליה מפני שהיא שברירית והמרחק בינה לבין בטחון וכלכלה רעועים הוא קטן וקרוב.

לא קשה לראות את הדמיון בין המצב אז לבין המצב כיום. מדינת ישראל שלווה ויהירה, ומעדיפה לשכוח שהיא עומדת בפני שוקת שבורה – כלכלית, חברתית ודמוגרפית. ההנהגה עיוורת, וברוב המקרים גם חורגת מ"דרך ה'" שהיא המוסר המתוקן. המצב כל כך מייאש, וגם העובדה שאין לשלטון אלטרנטיבה אמיתית, עד למצב שהייחול לאוטופיה הוא בלתי נמנע. זה מה שמנסה לאו (ושותפו לכתיבת הספר, הרב יואל בן נון) לרמוז בספרו הנוכחי שהתזמון של צאתו לא מקרי.

אלא שיש כאן סייד אפקט שלא בטוח שכולם ירצו לקבל: האוטופיה שאליה מטיף ישעיהו היא עולם שבו המוסר המתוקן שולט בכל, כך שהשלטון מיותר ורק מזיק. יש משהו אנרכיסטי מאוד בישעיהו, ואולי גם מובן למה החלק הראשון נוטה להיעלם מהרדאר של "אוהבי הנביא". החלק השני הוא נעים ונח, אבל החלק הראשון הוא מטריד, זועק ומייאש. אף אחד לא אוהב לחשוב על חברה ללא ריבון, ואף אחד לא באמת מאמין שהיא יכולה להתנהג בהרמוניה עם "אמנה חברתית" מובנית ללא מפקח. ישעיהו טוען שהיא כן, ומייחל לכך. הממסד בטוח שלא.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה