לחפש את האשמים

הפתרון הסופי הוא מאורע כל כך אבסורדי שקשה להבין איך מדינה נאורה ומתקדמת כל כך הצליחה להוציא רצח עם כזה גדול. ומאחר שזהו אבסורד, היינו מפנים את האצבע כלפי ההנהגה שלה בלבד, אבל מצד שני מי שבחר את ההנהגה הזאת הם עדיין הגרמנים כך שלזוועה ולבושה הזאת חייב להיות אחראי, שנמצא היכן שהוא בין הקצוות – היטלר, הגרמנים, או לפחות משהו שנמצא על הציר הזה. איאן קרשו, הביוגרף הפופולרי ביותר כיום של היטלר שעמד מאחורי שני רבי המכר העבים "נמסיס" ו-"היבריס" – מביע את דעתו בנושא בספר חדש בשם "היטלר, הגרמנים והפתרון הסופי" שיצא בהוצאת עם עובד. למעשה את הפתרונות האלה הוא כתב אפילו לפני הביוגרפיות, כך שהספר הזה אולי יוצא כעת אבל חלק ממנו נכתב בתחילת קריירת מלחה"ע השניה שלו (הוא חוקר ימה"ב, במקור).

ואולי בגלל שהספר הזה לא נכתב בשוונג אחד אלא לוקט פרקים פרקים ממהלך הקריירה שלו הוא חוזר על עצמו הרבה פעמים. קיימת כמובן התגבשות כלשהיא בדעה של קרשו, אבל ההתגבשות הזו על פניה נראית כמו התחזקות טענה אחת והיחלשות הטענות האחרות. כך שבכל הפרקים כתוב בערך אותו הדבר: יש כמה עמדות, קרשו מפרט אותן.

עמדה אחת שקרשו כנראה מצדד בה במידה זו או אחרת טוענת שהנאציזם הוא היטלר, כך שלהיטלר יש חלק משמעותי אם לא בלעדי בהליכה לכיוון הפתרון הסופי, דבר שהופיע ברמזים עבים מאוד ואולי אף מפורשות ב"מיין קאמפף", והתחדד לקראת בחירתו, וכל שכן אחריה. האווירה היתה כזו, ולכן היטלר אחראי. טענה אחרת סוברת שהיטלר רכב על אווירה אנטישמית באופן כללי בגרמניה, והיה בסך הכל דמגוג, כך שגם אם הוא התבטא בצורה זו או אחרת, זה היה כדי להלהיב את העם הצמא למנהיג ולהחזרת כבודו האבוד לאחר מלחה"ע הראשונה. הפתרון הסופי לא ממש תוכנן מראש בצמרת השלטון אלא קרה לאחר שהשליטה אבדה בשטח – בין אם היטלר הוא דיקטטור חלש (קרשו יוצא בתוקף נגד טענה כזו) ובין אם הוא דיקטטור חזק אבל הגיוני וההגיון שלו אמר שהפתרון הסופי הוא אבסורד, כך שהוא פסל את זה מלכתחילה (ורצה לגרש את היהודים ותו לא) ורק כשזה קרה בדיעבד הוא החליט לשתף פעולה עם זה. קרשו חוקר ומוצא את האדישות של העם הגרמני בתקופת מלחמת העולם השניה, בין אם מדובר בהסכמה שבשתיקה ובין אם מדובר בחוסר עניין מפני שיש דברים חשובים בהרבה על הפרק כמו המצב הכלכלי שעל פי רשומות הטריד את העם הגרמני בצורה כזו שמשטרו של היטלר היה בסכנה אילולא היה מקדיש למדיניות הפנים שלו תשומת לב רבה כל כך.

בכך מתומצתות עמדות המחקר כלפי היטלר וכלפי הגרמנים בנוגע לפתרון הסופי. עמדותיו של כל אחד מאיתנו וגם של קרשו עצמו נמצאות איפה שהוא באמצע והדיון יכול להוותר פתוח. אבל כמו שאני סיכמתי את זה ב-400 מילה אני חושב שהיה אפשר לקצר את הספר בחצי.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה