לאשש את האבולוציה, אם עדיין צריך

תורת האבולוציה נהגתה ב"עת החדשה". אני לא נותן קרדיט לדרווין כי חשבו על זה לפניו אבל לצורך העניין מרגע ש"מוצא המינים" פורסם, העניין הפך למיינסטרים והמהפכה לא איחרה לבוא – הפעם היתה כבר גושפנקא מדעית לכך שלא בטוח שיש אלוהים או לפחות לא בטוח שאלוהים הוא היד המכוונת של העולם, יכול להיות שיש משהו חזק מאלוהים והוא "הברירה הטבעית", או אולי הברירה הטבעית היא האלוהים בעצמו והוא אינו סבא זקן שבמחי יד ובאופן ספונטני יכול לשנות סדרי עולם. זהו דבר המנוגד לדת הקלאסית ולכן ברור למה מהרגע שהאבולוציה נכנסה לתמונה קמו לה מתנגדים, לה ולהוראתה.

בארה"ב הויכוח הזה הרבה יותר ער, א. כי ארה"ב הרבה יותר שמרנית ודתית ו-ב. כי על אף זאת בחוקת ארה"ב יש הפרדה בין דת למדינה ולכן כמה דתית שתהיה ארה"ב, היא לא תוכל להכניס לתוכנית הלימודים את התכנים הדתיים הללו. בתוכנית הלימודים תוכנסנה רק עובדות שהן א-דתיות והשאלות הנשאלות הן 1. האם המדע הוא א-דתי או אנטי-דתי?, 2. האם תיאוריות מדעיות שלא מפריכות את הדת ניתנות להצגה ככאלה שמצדיקות את הדת? ובקיצור: נשים בצד את ההפרדה בין דת למדינה, האם ניתן להפריד בין העיסוק בדת לבין העיסוק למדע?

ב-1925 נאסרה הוראת האבולוציה בטנסי, וב"משפט הקופים" הועמד לדין מורה שלימד את האבולוציה, והואשם שהפר את ההפרדה בין הדת והמדינה. משמע: תאוריה שסותרת את הדת היא בהכרח אנטי דתית. החוק בוטל ב-1969. ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמדה בבתי ספר ציבוריים, משמע מה שמתאמץ ליישר קו עם הדת הוא בהכרח דתי. ואז נכנסה לתמונה תאוריית התכנון התבוני, שכביכול משתמשת באבולוציה אך בכל מיני מקומות שלאבולציה אין מה לומר היא טוענת ששם נכנס אלוהים. ב-2005 נערך משפט שדן בשאלה האם האבולוציה היא עובדה, ואם לא, האם ניתן ללמד במקומה את תורת התכנון התבוני, או יותר נכון האם ניתן להציג את התכנון התבוני כתאוריה מדעית תקפה ששווה לאבולוציה. נפסק כי האבולוציה על אף הפגמים בה היא תאוריה מדעית תקפה יותר מהתכנון התבוני שאינו אלא בריאתנות במסווה.

כמובן שלא שופטים יחליטו מהי תאוריה מדעית תקפה, אלא ההגיון. וכאן נכנסת לתמונה השאלה מהי תאוריה מדעית – האם משהו שחל עליו עקרון ההפרכה, או משהו שכל עוד איששנו אותו בצורה אמפירית הוא תקף? אם מדובר בעקרון ההפרכה, כפי שניסח אותו קרל פופר, הרי שלעולם לא נוכל לאמת את האבולוציה, אבל מצד שני גם לא ניתן להפריך באמת את טיעון התכנון התבוני, כך שהאבולוציה תקפה יותר אבל אי אפשר לקבוע אותה כעובדה. לעומת זאת אם נשתמש בגישתו של קרל המפל, הרי שכל עוד שיש באבולוציה חורים, שומה עלינו למלא אותם בהוכחות. התכנון התבוני ממלא אותם בעזרת ספקולציות שלא ניתנות לאישוש אמיתי, אבל נשים בצד את זה שהתכנון התבוני לא באמת משחק במגרש של הגדולים – מה לגבי אישושים והוכחות? לצורך כך כתב ג'רי א. קוין את ספרו "למה האבולוציה נכונה" ב-2009. הספר שתורגם ל-16 שפות עד כה, רואה עכשיו גם אור בעברית (בהוצאת "ספרי עליית הגג") ומצטרף למס' לא מבוטל של ספרים בעברית שמצדיקים את האבולוציה ומתנגדים בקנאות כמו-דתית לתכנון התבוני.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה