מעתה אמור: הפוטש העברי הכושל

פעם בכמה שנים יוצא ספר של ישראל קנוהל ואני מרגיש כמו מנוי למגזין שאני אוהב שעוסק במקורות עם ישראל. על הפרק היום: יציאת מצרים היתה, הישראלים הפסידו למצרים וגורשו ממצרים אחרי שניסו להשתלט עליה. המונותאיזם לא הומצא על ידי משה, אלא על ידי המדיינים (ולא על ידי אחנתון). עבודת אלילים לא פשתה בישראל עד עידן המלוכה, […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

לרוויה

עוד אחד מהדברים ש"הבשורות הפסיכדליות" מספר הוא על ההיסטוריה של חקר הסומה. וואסון אימת את טענתו לכך שהסומה הוא אמנית הזבובים עם בוטניקאים וביולוגים, שאישרו שההשפעות הפסיטכדליות של הפטריה נשארות בפיפי בדיוק כפי שהריג ודה מספר על אינדרה, היה שותה את הסומה ואז משתין אותה ושותה את השתן שלו שוב, ומשתין ושותה ומשתין ושותה מדי יום. […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

קו התפר

פרופ' שמואל פיינר פרסם לא מעט ספרים שעוסקים בהשכלה יהודית, בתהליכי חילון בקרב היהודים ובמאבקים פנימיים ביהדות בעידן המודרני. בספר קודם שיצא לו בהוצאת זלמן שזר לדוגמה הוא עסק במאה ה-18 ותהליכי החילון והתפוררות הפיקוח הדתי במהלכה (כאן סקירה באתרנו). בספר שלפניו שיצא בהוצאה, הוא עסק במאה ה-18 ובתנועת ההשכלה שהתחזקה בתקופה הזאת על מנת […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

עץ הדעת הפסיכדלי

אני קורא כעת ספר בשם "הבשורה הפסיכדלית" שהזמנתי מאמאזון. המחבר טוען ששימוש בפטריות פסיכדליות היה נפוץ בפולחן הנוצרי בימי הביניים המוקדמים, ובאופן כללי רוב החוויות המיסטיות שתוארו היו תחת השפעה של סמים. אבל הקטע הזה הוא לא העיקר, ההשוואה בין החוויה הפסיכדלית ולחוויה המיסטית. העיקר הוא שהאינקוויזיציה, שניסתה לעקור כל גילוי של כישוף, בעקבות גילוי […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

התחום האפור

בשני מקומות בתלמוד, במסכת נזיר ובמסכת הוריות, ישנה סוגיה שעוסקת בחשיבות הכוונה שבמעשים ומגיעה למסקנות פרדוקסליות. על פי הסוגיות, לפעמים הכוונה כל כך חשובה שניתן באמצעותה להכשיר מעשים שנוגדים את הנורמות הרצויות, ובמילים אחרות עבירה שנעשתה לשמה עדיפה על מצווה שנעשתה שלא לשמה. וכאן נשאלת השאלה: האם בעצם יש כאן הכשר לביצוע עבירות, ומה בעצם […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks