אמני העשור #7-#8

אמני העשור 07# – מטאל

את העשור הזה התחלתי כמאזין מטאל אובססיבי. כמעט ולא שמעתי שום דבר שלא היה כבד טילים. עשור זה הרבה זמן ובשלב יחסית מוקדם ביצעתי עריקה שקטה לאינדי, אבל זה לא אומר שלא נשארה לי פינה חמה לסאונד הזה, שבשיאו נשמע כשילוב של מכונת יריה ובעלי חיים דרוסים. כיום אני שומע מטאל בצורה מעט יותר אקסלוסיבית – אני מחפש רק את הטופ נוצ' של כל מה שיוצא בכל תת ז'אנר, ושומר את מה שאהבתי. אני מניח שאנשים שלחלוטין לא מסוגלים יכולים להתמודד עם דיסטורשן יכולים פשוט לדלג ; עם מי נתחיל? מסטודון. מסטודון הם להקת המטאל של העשור, מבחינתי. יש בהם את כל הדברים הטובים שאפשר לבקש מלהקת מטאל, ויש בהם מה שיש בהרבה להקות מטאל טובות – יש הרבה מוזיקה במוזיקה שלהם. מלודיות חכמות, מקצבים מעניינים וכו'. במקביל יש להם להיטי רדיו חבל"ז. פשוט הלהקה המושלמת. לא מאמינים? ; באותו לייבל מוצלח בו יוצא הרבה מטאל טוב (רילאפס) יוצאים גם אלבומיהם של הדילינג'ר אסקייפ פלאן. אם מסטודון הם פיתוח מתוחכם של המטאל הקלאסי של האייטיז, הדילינג'רים הם מוצר מובהק של העת הפוסט מודרנית. המוזיקה שלהם יותר ופחות מסחרית מזו של מסטודון במקביל. יותר מסחרית כי במקומות מסוימים הם יכולים לפנות לאוזן המאזין בצורה שמזכירה קצת עבודות מסוימות של פיית' נו מור, נגיד. פחות מסחרית כי בנקודות אחרות הם יכולים להיות טכניים כמו רופא שיניים. אני חושב שהם אחד הדברים הכי טובים EVAH ; ואם שתי הלהקות האלה ניתנות לצריכה גם לאוזני אנשים שאינם בקיאים בזירת המטאל, הרי שהבאה הינה ליודעי ח"ן בלבד. קשה לי להאמין שמי שלא שומע מטאל יתחיל לשמוע אותם בגלל שהוא קורא פה, ומי שכן שומע מטאל מכיר אותם היטב. תילי תילים של אתרים נכתבו על התופעה הנורווגית הזאת ואני לא רואה הרבה טעם להוסיף עליהם. למה בכ"ז אני מציין אותם פה? כי זה סיכום העשור שלי והם בהחלט היו חלק ממנו. גבירותי ורבותיי, Mayhem! ; ההרכב האחרון שאציין פה הוא בכלל אל הרכב מטאל אלא רק בן דוד של הז'אנר. סאן הם הרכב הדרון הטוב ביותר אי פעם, ואם אתם אוהבים מוזיקת סאטלות נמרחת ואונסת, הם הדבר בשבילכם.

לינקים:
מסטודון – לוויתן
תוכנית הבריחה של דילינג'ר – גברת מכונה
מייהם – כימרה
סאן – מונוליטים ומימדים

:: . ::

אמני העשור 08# – הומואים רציניים

אין ספק שההומו הכי רציני בעשור הזה היה אנתוני האגרטי. בפעם הראשונה ששמעתי את "כעת אני ציפור" מחקתי את הדיסק מהמחשב כי לא יכולתי להתמודד עם הקוקסיות הקיצונית הנובעת ממנו. אחרי כמה חודשים שמעתי אלבום של קוקורוזי בו הוא מתארח ואמרתי לעצמי – הקוקס הזה נשמע אדיר, חייבים לתת עוד צ'אנס. נתתי עוד צ'אנס ומזל שכך, מכיוון שמדובר באחד מהאלבומים החזקים ביותר של העשור. השנה הוא הוציא עוד אלבום אדיר. אנתוני והג'ונסונס הם אחד הדברים הכי טובים במוזיקה נכון לעכשיו, ואם יש לכם בעיה עם עודף קוקסיות במוזיקה שלכם, פשוט תבלעו אותה ותנסו שוב. הנה אחד הלהיטים הגדולים ;ההומו השני שלי להיום הוא פחות קיצוני, ותכלס יכולתי גם לתקוע אותו עם הקנדים אבל אז הייתי נאלץ להזכיר שהוא עושה טורים עם להקה שאני לא אוהב. לכן אציג אותו מחוץ לקונטקסט הזה ואתייחס רק לקריירת הסולו שלו. גבירותי ורבותי, אואן פאלט, הלא הוא פיינל פנטזי. תדעו לכם שזה ממש קשה למצוא קליפים של מישהו שקורא לעצמו על שם אחד ממשחקי הקונסולה הפופולאריים בעולם. מצד שני, ריספקט! בכל מקרה, אואן פאלט נשמע כמו שאנדרו בירד ועוד כלמיני בינוניים היו מתים להישמע.

לינקים:
אנתוני והג'ונסונס – כעת אני ציפור
אנתוני והג'ונסונס – אור הדמעות
פנטזיה סופית – הוא עושה קקי עננים
קוקורוזי – תיבת נוח (בכ"ז הזכרתי את האחיות הנ"ל בקצרה בפוסט. אחלה דיסק)

הופיע במקור בבלוג “לשבור להם את הידיים והרגליים
לאמני העשור #1-#3
לאמני העשור #4-#6

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.