מוכרחים להיות (קצת) אדיוט

כשבאתי לכתוב ביקורת על "הזכות להיות אדיוט" (עיבוד של תיאטרון מיקרו ל"הרולד ומוד" של קולין היגינס) חשבתי איך להסביר את סוד הקסם של ההצגה הזאת בלי לקלקל? שזה כבר סימן טוב… הדמות של מוד, ניצולת שואה בערוב ימיה, אישה המשקיפה על החיים מהצד עם הרבה הומור עצמי ובכלל, מזכירה לנו, במיוחד לאנשים רגילים ופשוטים, את […]

כבוד לאחר המוות

"הרטיטי את ליבי" ו"יאקיש ופופצ'ה", שתי הצלחות שרצות כבר משנת 2007 בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון גשר. בשתיהן יש נגינה חיה וצוות שחקנים נהדר, שתיהן כמובן גם לא בוימו על-ידי לוין ובשתיהן חוזרים גם נושאים ושפה לויניים מוכרים. אבל הכי חשוב הוא שהצלחת שתי ההצגות מראה שלוין קיבל פתאום מעמד של מחזאי קונצנזוס, מעמד שלא זכה לו […]

דארפור בלב

ההצגה "דארפור בבית" מאת יהושוע סובול העולה בימים אלו באוניברסיטת תל-אביב מצליחה להעביר מסר תוך כדי דיאולוגים קולחים ומשעשעים והברקות צורניות של בימוי. המחזה נכתב במיוחד עבור החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב. יש לציין את החוג הזה לטובה שהוא מעלה מדי פעם הצגות נהדרות שעולות לעיתים גם על הפרינג' וגם על התיאטרון הממוסד. אני זוכר הפקה […]

האימה הערטילאית מפחידה יותר

ההצגה "מסיבת יום הולדת", בבית הספר למשחק של סופי מוסקוביץ, נותנת פרשנות מעניינת למחזה הידוע של הרולד פינטר ומצד שני, כמו המגמה הרווחת ביום, האלימות הפעם היא גם נגד המחזאי… ובקיצור, רגע לפני שהיא יורדת (נותרו עוד פעמיים בלבד, אחת מהן ממש הערב) אל תפספסו מחזה שלא אגזים אם אגדיר אותו חובה לכל חובבי פינטר. […]

קמפיין האתאיזם, חוק הספאם וסתירות קיומיות

קמפיין חדש של קבוצת אתאיסטים עתיד להתפרסם על גבי אוטובוסים בלונדון בינואר הקרוב. הקמפיין מעודד את אלו שיודעים כי שינוי לא מתרחש מעצמו ומבקש להעיר לאלו המפחדים כי העדפת ערכים סבלניים על פני ערכים לא-סבלניים היא כשלעצמה מעשה לא-סבלני. "כנראה שאין, עכשיו תפסיקו לדאוג ותהנו מחייכם"- זאת הכתובת אשר תתנוסס על מספר אוטובוסים בלונדון עם […]