אנדרו-טכנו

היום הרציתי במוזיאון התנ"ך על הקשר בין יצירה לתכנות, או בין מאגיה לטכנולוגיה, או יותר נכון בין גנוסיס לחשיבה מודרנית חילונית. במסגרת הרצאה של שעה ורבע שהוקלטה ומובאת כאן (להורדה) אני מדבר על שני המוטיבים הסיפוריים העיקריים שיש לטענתי בתנ"ך, ויש ביניהם מתח: א. ההטפה לעלות מארץ מצרים הארצית אל ארץ ישראל השמיימית, כלומר להתעלות מעל לאופי האנושי הנחות אל אופי אלוהי עילאי ; ב. תסביך פרנקנשטיין, והאזהרה של מי שעולה לאותה ארץ ישראל, הצפוי לעונש מפני שהוא "עולה בחומה". למעשה, אני טוען, כל סיפורי התנ"ך כולם מעשיות פילוסופיות השזורות זו בזו ומדברות על התשוקה האנושית אל האל, שמסתבר כהפכפך ולא החלטי בחששו מפניה. כמובן, אני מסביר שהוא לא הפכפך כלל וכלל – הוא מאוד רוצה את קרבתו של האדם, אבל הבעיה שלו היא שיש מישהו שמדבר בשמו וטוען שהוא חושש. המישהו הזה הוא הממסד הדתי, מה שהופך את כל העניין לפרשנות גנוסטית מעניינת. האזינו וחוו הנאה. וכמובן, הגיבו אם יש לכם מה. כמובן, סליחה על זה שיש רעשים ועל זה ש3 הדקות האחרונות חסרות. ד"א בגלל שלא הספקתי לדבר על הכל כנראה שתהיה הרצאת המשך אז סטיי טיונד.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.