תג מחיר

האלטרואיזם היווה תמיד בעיה. הרי אם האגואיזם הוא טבעי, ומוצדק מבחינה רציונלית, איזה הגיון יש באלטרואיזם? הוא לא הגיוני ואף מנוגד לטבע, צריך לעשות מאמץ כדי לנהוג בו, ועוד מאמץ כזה שיפגע בך… התפיסה הזו החלה להיות פופולרית בפילוסופיה הפוליטית של המאה ה-17 ורק התחזקה תודות לתועלתנות והליברליזם של המאה ה-18. אבל המסמר האחרון נקבע במאה ה-19 עם פרסומה של תורת האבולוציה, מה שגרם לבעיית האלטרואיזם לצרום הכי הרבה. הפעם מדובר הרי בגושפנקא מדעית, ומפני שכך (ומפני שהפרדיגמה הזאת הרסה את כל מה שהיה לפניה) הרי אין ברירה אלא "לעקם ישרים" כדי לפתור סתירות נגדה, על מנת שיתאמו לה.

כך ניסו לעשות גם עם בעיית האלטרואיזם, אבל הפתרונות לא היו מספקים כמו שהיה רצוי שיהיו. היו כמובן פתרונות מספקים במידה כלשהיא, וכשמספרים את הסיפור של חקר האלטרואיזם מן הסתם עוסקים בהם. הפתרון הכי מספק עד כה הוא הפתרון של ג'ורג' פרייס. הדרך להסביר אותו ואת מה שעבר המדע בדרך אליו היא חומר לספר שלם.

אלא שאורן הרמן מצא כי זהו חומר רק לחצי ספר. זאת מפני שפרייס האיש היה מספיק צבעוני וסיפור חייו נשזר בפתרון מספיק טוב בשביל שיהיה נכון יותר לספר את הסיפור של האלטרואיזם בעזרת סיפורו של פרייס. אז פרייס תופס את החצי השני של הספר ואולי בעצם משתלט על הספר כולו.

לא אלאה אתכם בפרטים כי כל אחד כזה הוא ספוילר, רק אספר שפרייס מצטייר כגאון תמהוני בלתי יציב נפשית, שלא מצא את מקומו בשום תחום שהגיע אליו אך בכל תחום כזה טבע את חותמו. הדבר הזה גורם לו בסופו של דבר אולי למצוא את משוואת האלטרואיזם, וכל זה בהיותו אוטודידקט חוץ ממסדי לגמרי, שבן רגע הופך לגיבור, אבל גם לחזור בתשובה, להפוך לאוונגליסט סופר-אלטרואיסט, לחלק את כל רכושו, להתאכזב, להתבדות ובסופו של דבר להתאבד. למה? איך? מה פתאום? פרייס היה לא ברור ברמה כזאת שאפשר להבין את הסיפור שלו רק אם מסתכלים בעדשה של מבנה המשברים המדעיים. כזה היה הסיפור שלו, אלא שהפעם הכל התרחש בתוך נפשו. הוא ניסה להתמודד עם האנומליות שהתעוררו בדרכים שבחר, של הטוטאליות וההצמדות לפרדיגמה, והן הובילו אותו בסופו של דבר לקריסה.

מחיר האלטרואיזם – ג'ורג' פרייס והחיפוש אחר מקורות טוב הלב, יצא לאחרונה בספרי עליית הגג.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה