כנגדו

כשאלוהים ברא את העולם הוא הפריד והפריד והפריד והפריד, ואז ברא את האדם, וגם אותו הפריד, בהתאם למיתוס הגנוסטי. את האדם הוא ברא "זכר ונקבה", אך כשראה שאדם דו פרצופי הוא בודד, החליט להפריד גם אותו, לשניים. אלא שמסתבר שהקטע כאן זה לא שאלוהים הפריד כי "טובים השניים מן האחד", אלא כי כשיש שניים אז "לאום מלאום יאמץ" כלומר אחד הצדדים ישעבד את השני וזו מציאות פגומה. המציאות המתוקנת תהיה כשיהיה בלבול שוב, או שהם יאוחדו שוב. אלוהים כמובן נגד זה ולכן אסר על גבר "ללבוש שמלת אישה" ואסר על גבר לשכב "עם זכר משכבי אישה" – כדי שהגבולות יישארו ברורים.

[לדעתי לא הכוונה שכולם צריכים להיות ג'נדרקוויר, אלא יותר לכיוון של כולם צריכים לאמץ דמות אנונימית באינטרנט שמנותקת לגמרי מהייצוג הפיזי שלה ולכן לא ניכר אם היא גבר או אישה, היא פשוט זרוקה אי שם בסייברספייס ללא מין או ללא כל מאפיין מגביל אחר. ברגע שכולם יהפכו ל"ישויות" הם ישובו אל גן עדן וירחפו על פני המים.]

כשגבר ואישה מתחתנים הם "בונים בית" בטרמינולוגיה של חז"ל, וכשהם מקיימים את מיצוי הנישואים הללו, הקב"ה נמצא ביניהם ואז "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ואז הם הופכים לשלושה שותפים לבריאה. "איש מזריע לובן שבו, אשה מזרעת אודם שבו, והקדוש ברוך הוא נפח בו נשמה". כלומר, האיש שהוא החיובי, הצד הימני כאילו, מביא את יעקב והאישה שהיא השלילי, הצד השמאלי, מביאה את עשיו. וכשיעקב בא ארצה שעיר שדה אדום, וחוזר חמוץ בגדים, אז "שנת גאולי באה". אחרי המלחמה של יעקב ועשו, כשהם נאבקים "עד עלות השחר", מגיע שלום. ולכן יחסי מין מכונים בטרמינולוגיה של חז"ל "שלום בית". "תאווה מטלת שלום בין איש לאשתו".

בקיצור, הדיבורים על "בית המקדש" שבונים ב"ארץ ישראל" אינם אלא דיבורים על יחסי מין שמקיימים במעלה הכי גבוהה. "קודש הקודשים" הוא האורגזמה. מעשה הקידושין הוא בעצם הפרדה נוספת של האישה, מכלל האנשים, ובידודה בתוך ה"בית". לכן ההלכה אוסרת אשת איש ובאופן כללי מתנגדת לגירושים. ולכן יחסי מין עם רווקה מהווים "קידושי ביאה". השאלה היא כמובן אם צריך להפריד, אם זה משרת את הדמיורגוס.

אגב, למרות שהאישה מביא את האודם שהוא צבע השמש והגבר את הלובן שהוא צבע הלבנה, ולמרות ש"דרך ארץ הוא שיהא הגדול מונה לגדול והקטן מונה לקטן, עשו מונה לחמה שהיא גדולה ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה", כשאלוהים מקלל את האישה ואומר לה "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בה", הוא מתכוון שהשמש היא המשפיעה באורה על הלבנה, והלבנה היא זו שמחזירה את האור בלבד, כך שהגבר הוא השמש והאישה היא הלבנה. וכשם שלבנה מתמלאה חצי חודש ומתחסרת חצי חודש, כך האשה בתוקפה עם בעלה וחצי החודש גלמודה מבעלה בנידתה. אז לא ברור מי זה מי. בכל מקרה שיהיה, אלוהים גם נגד בעילת נידות משום שטשטוש שכזה מפר את הסדר העולמי, את אותה "דרך הארץ". אילו יהיה טשטוש, "יחבוש ה' את שבר עמו", "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים". את זה הדמיורגוס מנסה למנוע.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.