3096 ימים, 238 עמודים

לפני 5 שנים ריגשה נטשה קמפוש את אוסטריה והעולם כולו אחרי שנמלטה מביתו של מי שחטף אותה שמונה שנים לפני כן. כבר אז היה ברור שהסיפור שלה הוא חומר לספר או לסרט, וזה היה רק עניין של זמן עד שזה יקרה. מסתבר אגב שזה קרה כבר בסוף אותה השנה (2006), אבל את הספר ההוא כתבו עיתונאים, הספר תואר על ידי המשפחה כספקולטיבי ולא נכון, וכמובן הספר לא היה בגוף ראשון. הדבר הכי קרוב שהיה לגוף ראשון היה הספר שכתבה אמה ב-2007, אבל כמובן שגם הוא לא מסופר בגרסה של הילדה-קורבן אלא מנקודת מבט אחרת ולא סובייקטיבית. בסוף השנה שעברה הופיע הספר שדוברר מפי נטשה קמפוש, וכעת הוא מופיע גם בעברית (הוצאת כנרת) – אבל חשוב לציין שהוא מדוברר. ולא שנטשה קמפוש לא כותבת אותו באמת, אבל ניכר שהוא לא מגלה את הכל, בכך אני חושבת שזהו חסרונו.

קמפוש נחטפה כשהיתה בת 10. וולפגנג פריקופיל, שחטף אותה, התנהג אליה בהתחלה יפה (קנה לה מתנות, ואף חיבק אותה כשביקשה) אבל אחר כך זה הפך לסיוט. בהתחלה הוא שיחק אותה כאילו שהוא רצה לעזור לה, כאילו שלא הוא שרצה לחטוף אותה, אבל באיזה שהוא שלב התחילו עינויים, הרעבות, התעללויות נפשיות וכו'. על פגיעה מינית היא לא מדברת, לפחות לא מעוניינת לדבר, כל מה שהיא מוכנה לספר זה שהיא היתה מין משרתת שלו או יותר נכון "מישהו שיעמוד לרשותו ושיהיה שייך לו בעולם שהוא בונה לעצמו". בכך מסתכם כל הסיפור.

מה אם כך התועלת בספר אם היא לא מספרת הרבה יותר מזה? אולי זהו סיפור שמספיק ל-200+ עמודים, אבל זה נראה כמו ספר שכתבו אותו לשם ספר, כדי למלא את העמודים הללו, כי בטוח ירוויחו עליו, כי כולם רוצים לשמוע סיפור של ילדה שנחטפה. היא לא באמת מעבירה את הדברים בתחושה שנוגעת. היא לא מספרת את זה באמת, היא נמצאת כאילו "ליד" (כמו שצדי צרפתי היה אומר). אין פה נגיעה בקרביים של האירוע. זה לא שממש דובבו אותה, אלא התחושה שמתקבלת היא שהספר "מצונזר". לא מעבירים את התחושה של האימה והזעזוע, זה כאילו סיפור מאוד עצוב שעבר על נערה, אבל ברור שהיא עברה דברים יותר נוראים מזה. ציפיתי להארדקור, לא לכתיבה יפה ונעימה לעין. הכתיבה מאוד כירורגית, אסתטית, כאילו שלקחו את הסיפור שלה ועשו לו ניתוח פלסטי. מי שמחפש דם וצהוב לא יקבל את זה, אם אתם מחפשים ספר שיגע ללב הרגיש שלכם ויהיה "יפה נפש", אז אולי כן. הספר הזה רך, הוא נכתב בצורה רכה על אירוע מאוד גס. לקחת אירוע גס ולהציג אותו בצורה רכה, זה יוצר דיסוננס. את הדיסוננס הזה יש בספר.

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה