בימים אלה אני מסיים סמינר בתחום “מושג האינסוף”. החלטתי לעשות עבודה בנושא “יסודות ניאופלטוניים ולייבניציאניים בתפיסת האינסוף של הטרנסהומניזם“, שבה אתרכז בחוט המשולש שסובב את תפיסת האינסוף של הטרנסהומניזם, ומקשר אותה עם המיסטיקה הניאופלטונית והמונאדולוגיה של לייבניץ, ואת שתיהן אחת עם השניה. דרך קווי המתאר המשותפים, תצטייר תמונת העולם הכמעט-מיסטית של הזרם הפילוסופי האזוטרי שמתקדם בימים אלה אל עבר חזית המדע.
במאמר הקרוב אסיר את החלק של הקישקעס הפילוסופיים (מי שרוצה לעיין יכול כאן, בין השאר. במצגת שניתן להוריד כאן יש את ההצגה המלאה יותר) ואציג רק את התיאולוגיה של הטרנסהומניזם – ניתן לשים לב גם דרכה אל הקשר לניאופלטוניזם ולקבלה, שלייבניץ לקח ממנה לא מעט. למעשה, הפרוייקט העתידי שלי הוא להסביר את הקשר השבתאי של הטרנסהומניזם, בתור גנוסיס מודרני, אבל זה אחר כך ולא קשור לסמינר על האינסוף. בעבודה עצמה, בכל אופן, אני מקביל את תפיסת האחד והאינסוף של פלוטינוס לתורת המונאדות של לייבניץ, ובעיקר אל “מספר המונאדה”, האינפיניטיסימל, שדרכו אני מגדיר סינגולריות מתמטית וגוזר אותה אל המטאפיזיקה. עם הצגת מהותה של נקודה זו, יוסבר מה תפקידה בפילוסופיה הטרנסהומניסטית ולמה היא תפסה בה מקום מרכזי כל כך. (more…)
Facebook
Twitter