סוכן תרבות

ארכיון משנת: 2009

ביי לעשור

31/12/2009 – 23:06

אני רואה שאין לי זמן ליותר מדי סיכומי עשור ולכן לצערי לא יהיה סיכום כמו שרציתי, לפחות לא ב-2009. אני חושב שעם אינפלציית סיכומי העשור לא זה מה שחסר לאנשים, לדעת מה אהבתי. בטח אמשיך עם זה בשנה הבאה, אני יכול לתת בינתיים רשימות קצרצרות של דברים שאהבתי, כמו גם מיקסטייפים עם שירים אקראיים מהעשור. אז הנה אני נותן אחד כזה, עוד אחד של שירים שקטים שעושים עצוב ונעים, כמו בפעמים הקודמות. בסך הכל 12 שירים על 54 דקות, אפשר להוריד את זה כאן. אני חושב שמהשבוע הבא אוכל להרשות לעצמי שוב לחרוג מגבולות העשור, אבל עדיין אשתדל לתת את הדברים שאני אוהב. צירפתי גם רשימה של עשרת האלבומים שאהבתי בשנותהאלפיים בלי לפרט, כדי לצאת ידי חובה. כל טוב לשנות האלפיים, תזכרו את הרגע הזה שבו חייתם עדיין את העשור הראשון במאה ה-21, כי בעוד שעה זה נגמר.

רשימת השירים:
1. Lambchop – Paperback Bible (2006)
2. Dhafer Youssef – Cantus Lamentus (2006)
3. Wax & Wane – Dark Times (2007)
4. Bellowhead – Across The Line (2006)
5. The Divine Comedy – Lost Property (2001)
6. Fell City Girl – There Are Statues I’m Told (2006)
7. Lisa Papineau – Shucking, Jiving (2006)
8. Perry Blake – Morning Song (2002)
9. Rachid Taha – Oh Cherie Cherie (2000)
10. Rhett Miller – My Valentine (2006)
11. Stefy – You And Me Against The World (2006)
12. DJ Muggs – Rain (2003)

רשימת האלבומים שאהבתי בשנות האלפיים:
1. The Dismemberment Plan – Change (2001)
2. Lansing-Dreiden – The Dividing Island (2006)
3. Destroyer – Destroyer’s Rubies (2006)
4. Henrik B – Kryoniks (2003)
5. Saloon – (This Is) What We Call Progress (2002)
6. Fever Ray – Fever Ray (2009)
7. Sigur Rós – () (2002)
8. Arcade Fire – Funeral (2004)
9. Xiu Xiu – Fabulous Muscles (2004)
10. Mark Knopfler – Sailing to Philadelphia (2000)

מאת אבי לבקוביץ | הופיע בכתבות ומאמרים, מיקסטייפים | תגובות (0)

סיכום אלבומי השנה 2009

31/12/2009 – 22:26

fever ray aka karin dreij 002 סיכום אלבומי השנה 2009 2009 הייתה שנה מאדרפאקינג אדירה לחובבי המוזיקה, כך יגיד כל מי שאזניו בראשו. זכינו לשילוב מבורך של אמנים וותיקים שממשיכים להוציא חומר אדיר והרכבי בכורה עם חומר אדיר לא פחות. הרבה מוזיקה חדשה, חכמה, פורצת דרך, וגם הרבה שירים יפים עם סאונד יותר מסורתי. סיום מעולה לעשור גועש, עם הרבה סיבות לאופטימיות באשר לכיוון האומנותי אליו צועדת המוזיקה הלא מסחרית. מי שרוצה להשוות לשנים אחורה מוזמן לקרוא את הסיכום שלי ל2008 ובו לינקים גם ל07 ו06 ; היות וכמות האלבומים הממש ממש טובים ממש חריגה השנה, הדירוג פחות אקוטי (מלבד המקומות הראשונים ממש). הלינק שמוצמד לכל שם אלבום הוא לינק להורדה פיראטית שלו. גינבו ותהנו. אם אהבתם, נא לקנות בהזדמנות. למטה אצרף דוגמית. לרוב מיוטיוב. יש 30 אלבומים אבל אחרי חמישה החלטנו לשים את הטאג של “עוד…”, נכתב במקור בבלוג “לשבור להם את הידיים ואת הרגליים“.

1) Animal Collective – Merriweather Post Pavilion/Fall Be Kind (EP) ; עכשיו, כשמריוות’ר הוא אלבום השנה של כל העולם ואשתו, יכולים האוהדים הוותיקים של אנימל קולקטיב להתרווח בכורסתם ולהגיד “אמרתי לכם”. אם כבר התכנסנו כאן בשביל לחגוג את ההישג המרשים של האלבום הזה (שירים מושלמים, סאונד פוטוריסטי, נותן בראש, מעלה ת’סטלה, מחיה את הנפש) זה הזמן גם להפנות מעט אור זרקורים אל עבר הEP שמלווה אותו שיצא ממש לאחרונה. Fall Be Kind מצטרף לשורה ארוכה של מיני אלבומים שהקולקטיב משחרר כל פעם בסמוך לאלבומים המלאים. מדובר בשקית הפתעות אולטימטיבית. (דוגמית)

2) Sunset Rubdown – Dragonslayer ; עד כה, זהו האלבום הטוב ביותר שספנסר קרוג חתום עליו. אני לא רוצה שוב להלאות עם הגנאולוגיה המלאה של הסצינה הקנדית, מספיק לומר שהאיש מוציא כל הזמן דברים בשלל הרכבים. זהו ההרכב הראשי שבהם, נכון להיום, וזהו האלבום הכי טוב שיש לקנדה להציע השנה. פה דווקא אין יותר מדי מהפכות מבחינת הסאונד. רק ערימה של שירים מושלמים. (דוגמית)

3) Fever Ray – Fever Ray ; נדירים הם האלבומים שמצד אחד יש בהם גם מוזיקה חדשנית שדוחפת קדימה את השדה בו היא פועלת, ושבכ”ז הם קומוניקטיבים/מהנים/מרגשים לרמה הזאת. קארין דרייר אנדרסון השוודית, שיחד עם אחיה מהווה חצי מthe Knife, הוציאה משומקום את אלבום המחץ הזה, שבשנים חלשות יותר היה יכול לאכול גם כאלבום השנה. וואו!!! לחובבי אלקטרוניקה, שוודיות וקור מנוכר. (דוגמית)

4) Antony and the Johnsons – the Crying Light ; את אנתוני הגארטי לא אטרח להציג. הבן אדם אליל, הוא אחד מהסונגרייטרז הכי טובים שיש בנמצא, יש לו את הקול המושלם לשירים של עצמו ובכללי מדובר במאור גדול בשמי המוזיקה העולמית. קוקסינל שהשירים שלו כ”כ טובים שהוא יכול להרשות לעצמו לשבת בשמלה רחבה ולנגן על פסנתר אל תוך פרצופה של אמריקה הצופה בדיוויד לטרמן. כששמעתי את הדיסק הזה בפעמים הראשונות חשבתי שהוא קצת פחות טוב מ”אני ציפור עכשיו”. טעיתי. הוא אפילו קצת יותר טוב. (דוגמית)

5) the Antlers – Hospice ; האנטלרס היו קיימים עוד קודם, כך מסתבר, אבל אני נתקלתי בהם לראשונה באלבום המחץ הזה. דיסק מאוד נגיש, מהאלה שאוהבים מהאזנה ראשונה. פלוני בשם פיטר סילברמן הביא פה חתיכת עבודה מקסימה בשירה ובגיטרות וכנראה שעוד יהיה לו הרבה לתת. האלבום הזה טוב ומרגש כמו עוגת שוקולד מבוצעת היטב. (דוגמית) (more…)