רגע לפני ש-2008 נגמרת, או רגע לפני שהקיץ נגמר (למען האמת הוא כבר נגמר), לא כדאי לפספס את הרכבת. איזו מילה יפה זו רכבת. מילה בעלת קונוטציות רבות. אחת מהן היא לתרבות הרייב, שחוגגת בימים אלה 20 שנה לפריצתה. בואו נחייך בשבילה, ולמען החזון שלה – שלום, אהבה, אחדות, כבוד הדדי.

הרייב חוגג 20, ואם רוצים לדייק אז הוא חוגג, לא תרבות המועדונים וגם לא האסיד. תרבות המועדונים המודרנית החלה בסביבות 1977 עם פתיחתם של סטודיו 54, הוורהאוס והפרדייז גראז’ – ניו יורק ושיקגו. האסיד נולד בערך ב-1985 כשכמה חברים נגנבו מהצליל, התקליטן ניסה את זה על הקהל, שעשה לחצי שניה פרצוף של וואט דה פאק ואז נדבק.

אז על מה החגיגה? קיץ האהבה השני, קיץ 1988, סימן בעבור רבים את תחילתו של דור חדש, “דור האהבה”. זהו דור ה-X, אם באמת אתם מאייתים את המילה הזאת כך: Xtasy. רבים יגדירו את הדור הזה כדור ה-e, והכוונה היא כמובן ל- Eternity. באיזה שהוא מקום עם חצייתו של האסיד את האוקיינוס, הוא קיבל בפעם הראשונה משמעות פוליטית של ממש. פוליטיקה היא כח, אבל הכח הזה הוא מסוג אחר לגמרי, זהו כח האהבה, כח החיים, כח הרצון הטוב, כח המוסיקה. (more…)