שלום חברי וחברות “ישראל אנדרגראונד”. לפני חצי שנה בערך הגה יותם אבני רעיון מבריק לפתוח מגזין אינטרנטי ברמה, בו יוכל לכתוב כאוות נפשו על הא ועל דא, כמו שרק הוא יודע. כמובן שמייד זינקתי עליו כמו חיית טרף והצעתי לשדרג את הרעיון (או להרוס אותו לחלוטין, אבל זה כבר ענין סובייקטיבי), כך שיהיה בעצם סוג של כרך ב’ של הפורום. המטרה שלי היתה להכניס באתר החדש גם תכנים מתוצרת הקהילה שלנו, שיהוו הרחבה של תכני הפורום – כתבות, ביקורות ואפילו ראיונות, דברים שקוראים אותם יום יומיים ואולי גם מתדיינים עליהם בפורום…אבל אחרי זה הם שוקעים בחור השחור המכונה “עמוד 20″ ונעלמים לצערם של כולנו (שלי בעיקר)
זה היה לפני חצי שנה, ובינתיים התפתחו דברים. היוזמה התגלגלה אבל את המושכות לקח לבסוף אבי לבקוביץ’ המכונה “ס. בולצמן”, תוך התייעצות איתי והערצה יוקדת לדיוקנו של יותם אבני לבוש במדי הצבא האדום. נכון, זה לא מדויק, הקונספט מעט השתנה, קהילת “ישראל אנדרגראונד” עדיין נשארה כמרכזו של המודל, אבל נעשתה עבודה תיאורטית של מיזוג קהילות (ביחד עם “השרת העיוור“) ומיזוג תכנים, לכדי מגזין שיכלול תחומי ענין מגוונים ומשותפים לשתי הקהילות ומעבר אליהן. התוצאה היא אתר שירכז נושאים הקשורים לא רק למוסיקה אלקטרונית וקלאבינג אלא גם לתרבות פופולרית, תרבות אינטרנט ומוסיקה אלטרנטיבית. שם היוזמה: סוכן תרבות.
גם בחירת השם עצמו היתה קשה, היא עלתה לאבי בבריאותו ובשתיית בקבוקים שלמים של “קריסטל ענבים”, ובסופו של דבר נבחר שמו של האתר, שם שהוא בדיוק מה שהאתר מבקש להיות. “סוכן תרבות” שם לעצמו מטרה לרכוש יוקרה בקהיליית התרבות באינטרנט וליצור ענין בקרב קוראיו… לא בהכרח בסדר הזה, מן הסתם
מה זה אומר לצורך העניין? שאם בא לכם לשתף אחרים בתכנים שכתבתם או כאלה שעדיין לא כתבתם, לכו על זה. הבמה היא שלכם. אני מאמין שאם כל אחד יתרום, סך התרומה הכללית תהפוך את הבמה הזו לנרחבת ונוצצת הרבה יותר (כך שיראו אותה אפילו מהחלל, ואי.טי. יעצור בה בביקור הבא שלו), ואז נרוויח כולנו
מאחר שאני רואה את האתר כנספח ל”ישראל אנדרגראונד” ולא ההפך, אני מעדיף לקרוא לפוסט הזה “הזמנה פתוחה לתרומה באתר”. אני מזמין אתכם לנבור באתר וללמוד את המבנה שלו, לקרוא מעט על האידאולוגיה שעומדת מאחוריו, ולתרום במידה ובאמת בא לכם. אם בחומרים קיימים כבר במעמקי הפורום (הרחבות של טופיקים קיימים ולינקים לפורום), ואם בחומרים מקוריים וחדשים שלא בא לכם ש”יתבזבזו” ויישכחו. אני גם מזמין אתכם, בין אם בחרתם לתרום ובין אם אתם סתם צופים, או שהקהילה יקרה לכם, לייעץ ולהביע דעה. בסך הכל המטרה היא לא להפוך את האתר לדיקטטורה שבה רק אבי מחליט, אלא ההפך מזה. אנחנו רוצים להביא לכך שהאופי של האתר יעוצב על ידי משתתפיו (זאת אומרת שמשתתפיו יוכלו להציע…..ואז אבי יחליט!) החביבים
על המבנה בקצרה מאוד: באתר תכנים כבדים ותכנים קלים. ה”כבדים” הובלטו כדי לא להעיק על מי שבא לחפש דווקא אותם. אלה שבאו לחפש את התכנים הקלים יוכלו לקבל אותם כהפניות בצידי האתר, ולגשת ישר אליהם, בלי לאמץ את העיניים ו/או המוח. בין התכנים הכבדים יותר ניתן יהיה למצוא מאמרים, כתבות, דעות, ראיונות, ניתוחים, ביקורות וכו’. בין התכנים הקלים ניתן יהיה למצוא חדשות, לינקים מגניבים, סרטונים ויראליים, המלצות קצרות ועוד (כן כן, זה בדיוק המקום בו תוכלו לשים לינקים לפורום או להעתיק דברים מצ’יט צ’ט)
איך תורמים? מכניסים לכאן את השם והמייל שלכם, ומחכים לאישור של המנהלים. בתוך כך מקבלים סיסמא ראשונית למייל (שאפשר לשנות אחר כך כרצונכם), ואז אפשר כבר לערוך. הקהילה “סגורה” אבל אין בה ממש תנאי קבלה. צריך רק משמעת בסיסית כדי לשמור על הסדר הטוב, וכמובן כתיבה לרוח האתר. מאחר וברור לי שכולנו חולקים טעמים ודעות שלא רחוקים יותר מדי, לא נראה לי שכאן תהיה הבעיה (אבל אם מישהו יחליט לעשות בלגן, תמיד אפשר לתלות אותו הפוך בכיכר המדינה ולתת לו באן בפורום)
המאמר הבא מנסה להדגים את איך הטעם והאסתטיקה הם תלויי תרבות, ואיך התרבות והתודעה הם תלויי תיאולוגיה. ובקיצור, איך כל תפיסתנו את החיים ומהות החיים נעוצה למעשה בתיאולוגיה שלנו. זו מסקנה מרחיקת לכת, זו מסקנה שבעצם טוענת שלא האנתרופולוגיה והסוציולוגיה הן הסברים לתהליך חיינו, אלא בעיקר תפיסתנו את האל והנגזרות שלה על היחסים עם יציריו: בני האדם, החיות והטבע בכלל. למה אנחנו מעריכים יותר אובייקט כלשהוא? מדוע ואיך אנחנו מעריכים אותו? היבט אלטרנטיבי לבחינת האסתטיקה, דרך ההשוואה בין התרבות הגרמנית לתרבות הישראלית. אובייקט ההשוואה הוא הקיטש.
