שיעור בחיי רשת

רשתות חברתיות ואתרי היכרויות הופכים יעילים במיוחד כשהאוואטר הוא תמונה אמיתית של בעל הכרטיס. הסיבה ברורה – המטרה ברשתות החברתיות היא גיבוש ורכישת יוקרה ומכרים, לכל חבר יש אינטרס להבליט כמה שיותר מעצמו על מנת להיות אטרקטיבי, ומה יותר אטרקטיבי בתרבות שלנו מאשר תמונה של איש יפה ומאושר? הרי כולם ירצו להיות חברים שלו אחרי שראו "אותו" עין בעין. כאן בדיוק מתחילה ונגמרת הבעיה – אוואטר "אמיתי" טופל על המשתמש שלו את התכונות האמיתיות שלו. האם זה טוב או לא טוב? פרק ג' במאמר "תנו למהפכה להתחיל" עוסק בדיוק בנקודה הזאת ומציג את עקרונות הסייברפאנק שפוסלים אותה על הסף.

:: . ::

מדוע כל כך חשוב להפריד בין הגוף לנפש? הסייברפאנקיסטים קנאים להפרדה כזאת בעיקר מפני שאי-הפרדה יוצרת סתירה הרסנית למודל האוטופי. סתירה שמתבטאת בחסר חומרי לעומת עוצמה וירטואלית, עוצמה שמקבלת תוקף ממרחב התמרון האינסופי של הישות הוירטואלית. כל עוד הישות נשארת וירטואלית היא גמישה, יש לה חופש פעולה להתבטא איך שהיא רוצה, להחליף צורות ותדמיות כמעט ללא מפרע (המפריעים היחידים הם ה-ID של המחשב והאקרים שמנצלים פרצות אבטחה). חופש פעולה כזה אין ליציר אנוש, הוא לא מסוגל לתמרן בין זהויות מפני שהוא כלוא בגוף אחד חומרי. ובכך חסרונה המהותי של הישות החומרית, או היתרון של הישות הוירטואלית, יתרון ששקול ליתרון של המכונה על פני האדם בגלל הפוטנציאל האין סופי שלה.

ברגע שהדמות הוירטואלית הלא-חומרית תקבל פן חומרי, של תכונות אנושיות, קריטריונים של הערכה אנושית וכו', היא תאבד מכוחה. דמות בתוך גוף חומרי יוצרת ניגודים כי אז היכולת שלה סופית, היא מקבלת את תופעת הלוואי האנושית שנקראת "חסרונות", כך שביצור הכלאיים שנוצר בין הדמות המציאותית לוירטואלית, ניתן לראות גם את היתרונות וגם את החסרונות. כשהוא מחזיק בדמות הוירטואלית הוא מסוגל לחשוף רק את היתרונות ולהסוות את החסרונות, מה שאין כן כשהוא נמצא במשכן החומרי שלו, הגוף.

מה זה אומר באופן מעשי? ככל שיש לדמות הוירטואלית יותר כלים, כך היא מפגינה יכולת ביטוי טובה יותר והופכת נחשקת יותר ונחשבת יותר. כל ידע שלא מוחצן כאילו שאינו קיים, לכן כל ידע שמוחצן הוא קיים ואם הרבה ידע מוחצן אז קיים הרבה. אם נגדיר את זה כך, אפּיל היא תכונה וירטואלית, ובמקרה הלא-אידאלי, מאחר שהאינסטינקט האנושי מסוגל לדמיין את הנחשב רק כיפה, עשיר, מכובד – אפיל הופך לסקס אפּיל (ועל כך בהמשך).

המחיר שבחשיפת הפרצוף שמאחורי הגלימה הוירטואלית מתבטא בכמה אופנים: מפגש עם דמויות מחיי הרשת הוא אובייקטיבי לגמרי, נטול דעות קדומות מהעבר. מפגש עם דמויות מהמציאות יוצר רושם חומרי שלא ניתן להתעלם ממנו, שעיקרו בהערכה – שהיא תכונה אנושית מובהקת. ההילה הוירטואלית שמתפתחת ברשת מאפשרת לאנשים לראות רק את הצדדים החיוביים באישיות של בן אדם, ואת היתרונות הבולטים אצלו. מפגשי אופליין חושפים גם את החסרונות וההילה הזאת מתפוגגת מהר מאוד. מגלים בסוף שהדמות היא בסך הכל בן אדם פשוט ולא סופרמן. מן הסתם, קשר וירטואלי שגלש למפגשי אופליין הוא מחייב. עכשיו יודעים מי אתה, ויודעים לקשר בין הדעות שלך לבין איך שאתה נראה. לא תוכל להתחמק, לשנות פרצוף ותדמית. שוב איבדת את ההילה שנוצרה מהאנונימיות.

:: . ::

בחזרה לעמוד המאמר ; לחלק הבא

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השאר תגובה